בס"ד
סוד האהבה / הרב מנחם גולדברג
"דיג אוהב דגים ? " – אז למה הוא אוכל אותם!
מכירים?
אנחנו יכולים להרחיב לחיים.
"הבעל אוהב את אשתו ? " – אז למה הוא פוגע בה ?
"האשה אוהבת את בעלה ? " – אז למה היא פוגעת בו ?
" האב אוהב את בנו ?" – אז למה...
אם כן מהי באמת אהבה ?
ספר העיקרים מביא שלושה סוגי אהבה: אהבת הטוב, אהבת הערב, אהבת המועיל.
"אהבת הערב: הוא שיאהב האדם הדבר הנאהב מצד הערבות המגיע לו ממנו לא בעבור שהוא טוב ולא מועיל אלא שהוא ערב בלבד". כלומר אוהב את הדבר בגלל שהוא נעים לי/ טעים לי.
"אהבת המועיל: הוא שיאהב האדם הדבר הנאהב מצד התועלת שיקבל ממנו בלבד". כלומר אהבת הדבר בגלל שהוא מועיל לי.
"אהבת הטוב: הוא שיאהב האדם הדבר הנאהב מצד שהוא טוב גמור מבלתי שיתערב באהבה ההיא קבלת תועלת ולא קבלת ערבות". כלומר אהבת הדבר בגלל מה שהוא לדוגמא: אהבת בני בגלל שהוא הבן שלי ולא בגלל שהוא יפה/נחמד/עוזר.
ערכתי סדנאות בכמה מגזרים של החברה, בסדנאות נתבקשו האנשים בשלב הראשון לכתוב על דף חלק כעשרים דברים שהם אוהבים אותם (אהבה בכל הרמות מצד אחד יכול להיות אבא אמא ומצד שני גלידה ושוקולד) לאחר מכן קבלו האנשים דף ובו שלושת סוגי האהבה, והתבקשו לחלק את הרשימה הקודמת לטורים הבאים: אהבת הטוב אהבת הערב אהבת המועיל
כמובן שהאהבות משולבות זו בזו פעמים רבות. כמו ספר טוב, שיכול להיות באהבת הערב-כי אני נהנה לקרא, ובאהבת המועיל –כי אני לומד דברים חדשים.וכד'.
רוב המוחלט של המשתתפים מקדו את אהבותיהם באהבת הערב והמועיל, מעט מאוד דברים נכנסו לאהבת הטוב. כמה בני נוער אפילו כתבו את האהבה להוריהם באהבת המועיל, כששאלתי אותם מדוע? ענו לי כל אחד בסגנונו, שההורים מבחינתו הם "כספומט מהלך". [אולי זה נובע מכך שאנחנו חיים תרבות בה כל הזמן שואלים את השאלה – מה יצא לי מזה?, ובעולם מנוקר של אינטרסים.]
האהבה אותה אנו מחפשים בחיינו, בנוסף על אהבת המועיל והערב, היא אהבת הטוב. כאשר אנחנו יודעים שאוהבים אותנו בכל מקרה, ללא תלות במעשינו ובמראיינו, אנו חשים אהובים ובטוחים, ויכולים לחזק את כוחות נפשנו, לצמוח ולהחזיר אהבה. אהבת הטוב היא אהבה קבועה. אהבת הערב והמועיל הן חשובות, אך זמניות, בדרך כלל לאחר זמן הן נחלשות. כפי שמלמדים אותנו חז"ל בפרקי אבות פרק ה' משנה טז': "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן."
עם ילדינו
מדוע ישנם ילדים שאינם חשים שההורים אוהבים אותם ?
כשנולד ילד, באופן טבעי אהבת הטוב כלפיו רבה. הוא בוכה בלילה, צריך להחליף לו טיטולים מלוכלכים וכו'. אנו מטפלים בו, ואוהבים אותו ללא תלות במעשיו והתנהגותו (הסיפוק שאנו חשים והמתיקות של התינוק אינם מתקרבים לרמת ההשקעה שאנו משקיעים בו).
כשילד גדל אנו מצפים גם לאהבת המועיל והערב., כשילד מתנהג כמו שאנו רוצים/מצפים, כשהוא מצליח בכל מיני דברים, כשהוא תואם את חלומותינו, אנו חשים אוהבים.- זו אהבת המועיל וגם אהבת הערב. כשהוא אינו מתנהג כך אנו חשים פחות אוהבים.
יותר מכך אנו חושבים לפעמים שאהבה שלנו יכולה להיות כלי מחנך- נתנה את אהבתנו, או גילוי האהבה והחיבה בהתנהגות הולמת מצב הילד. יתנהג יפה – נחבק אותו ונשבח אותו. יתנהג לא יפה, יאכזב אותנו, ננזוף בו ולא ננשק ונחבק. הורים לפעמים מעבירים את המסר בצורה ישירה יותר, במשפטים כמו : "אם תעשה...לא אוהב אותך!", "אם תעשה... אוהב אותך", " אני אוהבת אותך כי אתה..." וכו'.
במצב זה ילד שאינו ממלא אחר ציפיות הוריו אינו מרגיש אהוב- וברור מדוע. ואף ילד שממלא אחר צפיות הוריו...- מרגיש אהוב על תנאי. הוא מרגיש שאוהבים אותו בגלל...
הילד זקוק(כמו כולנו) לאהבה כמו אויר לנשימה ומזון, זהו צורך בסיסי וחיוני ליכולת להתפתח בצורה בריאה. האהבה היחידה שנותנת תחושת ביטחון, זו אהבת הטוב.
כמו שלא מתנים שתייה ואוכל בהתנהגות טובה, כך אסור לנו להתנות את האהבה שלנו בהתנהגותו. כדי לחנך צריך להשתמש בכלים אחרים.
בגיל ההתבגרות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר.ואנחנו נתקלים בייעוצים שלנו בתופעה הזו שוב ושוב.
יש הורים שבלי להרגיש, אהבתם לילדיהם המתבגרים או ביטוי האהבה, תלויים ב:
• התנהגותם הדתית
• הצלחתם בלימודים
• החברים שאיתם מסתובבים
• המשמעת בבית
וכשהילדים שבאופן טבעי בגיל ההתבגרות מזייפים קצת, ההורה נכנס ללחץ ומשדר לילד חוסר אהבה(גם אם הוא משוכנע שהואר עדיין אוהב את ילדו). כשזה קורה, הילד חש שאהבת הוריו אליו תלויה בדבר, תלויה בשביעות רצונם מהתנהגותו. זהו מצב מערער, שיכול להביא למרידה בהורים. בני הנוער שיותר יציבים מבחינה נפשית הם אלה שהוריהם אוהבים אותם ללא תנאים, וממילא יותר קל להם להתיישר בסופו של דבר עם הדרך בה ההורים חינכו אותם.
בזוגיות
בן בני זוג, במצב בריא, ישנם את שלושת סוגי האהבה שמנינו למעלה.
אחד המוקשים הגדולים שיש בחיי הנישואים הוא: כשאנחנו נפגשים למטרת נישואין אנו בוחנים האם הצד השני מתאים לנו- האם נעים לנו יחד, ואנו רוצים להמשיך להיות יחד(אהבת הערב), והאם אנו יכולים לעזור אחד לשני לבנות את חייו כפי שאיפתו (אהבת המועיל). עד כאן הכול בסדר וטבעי. מכאן הנישואין מתחלקים לשניים:
□ יש את אלה שילמדו במוקדם או במאוחר את סוד אהבת הטוב, הם יעבדו את העבודה הקשה והמתוקה של חיי הנישואים ויוכלו להגיע ל"גן עדן".
□ יש את אלה שלא לומדים שחיי נישואין הם עבודה, ולא לומדים את סוד אהבת הטוב, ונשארים באהבה האינטרסנטית. הם במוקדם או במאוחר יגיעו לנסיגות בזוגיות שלהם, ולחיי נישואין קשים. (יתכנו לכך גם גורמים נוספים)
מתי באה אהבת הטוב לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר ?
כאשר אנחנו עדיין אוהבים, למרות שאין לנו הנאה או תועלת, ברור שזו אהבת הטוב=אהבה לא מותנית.
כאשר בן הזוג שלנו נכשל, לא מצליח, זה הזמן לגלות האם אנו אוהבים אהבת הטוב. נשים לב האם אנו חושבים:"חבל שהתחתנתי איתו", או "גם עכשיו הוא בעלי/אשתי, אני אוהב/ת אותו" ו"דווקא עכשיו הוא/היא זקוק לעידוד ממני".
אהבת הטוב היא אהבה לא מותנית, וקיימת בכול מצב. מי שחווה אהבת הטוב בהיותו ילד, יהיה לו קל יותר לאהוב את בת זוגו באהבת הטוב.( כפי שחז"ל מכוונים לנתינה בנישואין ולא לקבלה ),וכן יהיה לו קל לקבל ממנה אהבה זו. (לדוגמא: היא בקשה שהוא יקנה לה משהוא שמאוד חשוב לה, והוא חיפש וקנה בטעות משהוא שונה. היא מאוד מאוכזבת ואומרת שזה לא מה שהתכוונה, כשהיא רואה את פניו המאוכזבות היא מוסיפה "ואני אוהבת אותך בכל מקרה".הוא יקבל זאת בטבעיות, כאמת.) מי שלא חווה אהבת הטוב בהיותו ילד, יהיה לו קשה לאהוב את בת זוגו באהבת הטוב. אם היא תיכשל או תאכזב אותו הוא לא יראה אותה ראויה לאהבה באותה המידה. וכן יהיה לו קשה לקבל ממנה אהבת הטוב ( בדוגמא בקטע הקודם הוא לא יאמין לה שהיא באמת אוהבת אותו, אלא אומרת משפט זה מתוך אינטרס)
כאשר אנו מבינים את שלושת סוגי האהבה, קל לנו יותר לנתח את סוגי האהבה הבאים לידי ביטוי במצבים השונים, ולפתח את יכולות האהבה השונות שלנו. כמו כן אנו יכולים ללמוד להביע את אהבתנו גם במקרים בהם קשה לנו יותר.
מניסיוני בטיפול במגוון מקרים, אני רואה כי עבודה על יכולתנו לאהוב אהבת הטוב, מייצרת מערכות יחסים הרבה יותר טובות עם בן/בת זוגנו וילדינו.. ומאפשרת לנו חיים יותר שלווים ורגועים.